תוכן עניינים:
תמיד הייתי מאותם אנשים שיש להם התאהבות רומנטית ברעיון לחיות חיים פשוטים ושלווים, מחוץ לארץ, עם לא יותר מחפיסה מלאה בפריטים שימושיים ורצון טוב-הרפתקאות. הקדשתי שנים רבות לתכנן ולתכנן הרפתקה כזו, אימנתי לאט לאט את גופי ואת נפשי לקראתה וכתבתי תוכניות אסטרטגיות רבות.
שמעתי את כל המשוטטים וקראתי את כל סיפורי האימה, אבל קראתי גם סיפורי הצלחה והגעתי למסקנה שאפשר לחיות חיים כאלה. שים לב, אני לא מדבר על הפרדה מוחלטת וטוטאלית מהציוויליזציה - זה חלום בלתי אפשרי. אני מדבר על חיים פשוטים ככל האפשר, חופשיים ככל האפשר, לצד הציוויליזציה, ובכוונה המלאה לקיים עמה קשר על בסיס מוגבל אך עקבי.
כסף וכוח אינם יכולים לקנות מקומות כמו זה שמוצג לעיל; היא יכולה לתבוע רק זמנית את החזקה.
מנדרייק_1975
מדוע שארצה לחיות חיים כאלה?
זה לא בגלל שאני לא אוהב אנשים שהייתי רוצה חיים כאלה, נהפוך הוא אני אוהב את אחי, אלא אני מאוד לא מרוצה ממה שרוב החברות המודרניות רואות "חיים טובים". אני לא אחד שמוצא הגשמה וסיפוק בבעלות על חפצים מיותרים רבים, משחק עם צעצוע ההיי-טק האחרון, בוהה בקופסה מוארת עם ראשים מדברים, וכל שאר הדברים שאמורים לבדר את מוחי הפשוט כביכול.
אני גם לא מרגיש בנוח עם הרעיון שאני איכשהו חייב לחברה משהו ושאני צריך להיות חבר פרודוקטיבי בה, בתנאים שלה, או אחרת להתמודד עם חמתו של אותו אדון מיטיב כביכול! כיצד תוכלו לחייב לחברה מעולם לא ביקשתם חוב זה, ומה אם אינכם מסכימים עם מה שהפך וכיוון אליו הוא הולך?
מבחינתי, הדבר היחיד שאני חייב את הסדר שנבנה על ידי גברים הוא כמה מחשבות שלי, כי בכנות כל מה שניתן לנו על פי סדר הגברים נבנה על מחשבות, ואין לי להסכים עם המחשבות האלה, וגם לא לקחת אותן לבד. אני חופשי למחשבות משלי כמו כל אותם גברים ונשים שהלכו לפניי, ובלי שום חוב גדול לאף אחד מהם. עכשיו, ביטוי של מחשבות אלה הוא עניין אחר, אבל אז עדיין לא ראיתי חברה שמאמינה באמת שלכל הפרט יש זכות להביע את מחשבותיהם, שכן אנו מנסים לצנזר דברים כאלה בכל צעד ושעל ותחת כל כוונה טובה כביכול ניתן להעלות על הדעת.
כמו כן, אני נעלב מהתפיסה שלאינטלקטואלים ואנשי טובת-טוב שמכריזים על עצמם יש זכות לכפות על ציותי לאופן שבו הם מרגישים שאני צריך לחיות: שהוא בתוך ועל פי המבנה החברתי שהם עיצבו. אני רק רוצה להישאר לבד כדי ליהנות מבריאת האל בתנאים שלי ושלו; אם זה גורם לאוהבי העולם הזה לתפוס אותי כאנטי-חברתית אז יהיה זה. כמו שאמרתי, אין לי בעיה עם האנשים, יש לי בעיה עם האדון שלהם.
בעיקרון, אני פשוט לא מאמין לכל מה שאחרים מכניסים לעצמם למען בית, פיסת אדמה, מכונית, פיסת נייר שקובעת שקראת כמה ספרים והבנת אותם, ורכישות חומריות אחרות הן שווה את רוב חיי והניסיון שלי בעולם הזה. אני זוכה לחיות את החיים האלה רק פעם אחת, אז מדוע אני מבלה את כל זמני במרדף אחר דברים מופשטים כמו כסף פיאט, או מנסה לרכוש רכוש שייחטט ויפוזר או יימכר רק כשאמות זקן ואומלל לאחר שראיתי וחוויתי מיליארדית ממה שיכולתי לקבל? האם אני עושה את זה מכיוון שהחברה דורשת ממני על מנת שלא אענש על ידי אותה חברה? כן!
במציאות, כל מה שאני באמת צריך לעשות זה להזדקן ולמות ואולי אפילו לשלם מיסים אם אעשה מספיק כדי להכריח את התרגיל המעצבן הזה. מלבד זאת אני רק זקוק ליסודות הבסיסיים: אוכל, מים, מחסה, חום, ביגוד, היגיינה, רפואה, ביטחון ואיזו צורה של אינטראקציה חברתית (טבע האדם אינו של התבודדות). אם אוכל לחיות חיים כאלה בצורה מקיימת את עצמי ולספק לחברה המודרנית הרעבה תמיד מעט משהו "נוסף", אז אולי הם ישקלו להשאיר את הנפש הפשוטה הזו לבד להתענג על דמיונותיו שלו. ?
כאמור, אני משתעשע במושג זה שנים ובכל רמה שאפשר להעלות על הדעת: פילוסופי, סוציופוליטי, רוחני, פרקטי וכו '. אתה שם את זה וחשבתי על זה בניגוד לנושא מאמר זה! זה לא גורם לי להיות נכון, אבל זה אומר שבטח השקחתי יותר דברים בדברים האלה מאשר לרוב המכריע אפילו היה אכפת.
איך לעשות את זה
לאחר שנים שבהן אני מנסח את ראשי בניסיון למצוא דרך בה אוכל לחיות כמו שאני חפץ בלי לפגוע בחיית החברה המודרנית או לתת לה תירוץ לעטוף אותי באחיזה הצמודה שלה שם שהיא עלולה לבלוע אותי בשלמות, קמתי עם מספר פתרונות מספקים וניתנים לביצוע. אני לא מתכוון להיכנס לפרטים, שמא האדון שלי ימעך את תוכניותי לפני שאתחיל להתאמץ לבד, אבל יש לי עצות מעשיות לאחרים שיש להם רגשות דומים לי.
ראשית, אתה צריך להבין שאתה לא הולך לחיות לגמרי מחוץ לרשת ולהפריד מהציוויליזציה - זה לא יקרה! אין לאן ללכת לאן לא תפלשו אליך חברה מודרנית כלשהי מלבד אולי העולם התת-קרקעי או החלל החיצון, אז אתה צריך להבין שהפרדה מוחלטת מהציוויליזציה אינה ציפייה סבירה. החברה המודרנית תפרוץ אליך ואתה תפרוץ את החברה המודרנית. אתה הולך לחצות נתיבים עם הסדר הדומיננטי ויש גם כמה יתרונות ראויים לסדר הדומיננטי ההוא שתרצה לשמור על זרועותיו באותם זמנים בהם תרצה לקבל גישה להטבות אלה (עזרה רפואית דחופה, לדוגמה).
אתה רוצה גם להשתמש בשכל הישר בעת פיתוח התוכנית שלך. כל התוכניות שיש לך הכוללות ריצה עירומה ביער או כריעה במבנים אורבניים נטושים הם בכנות אידיוטית! אם אתה עושה דברים לא חוקיים תביא לעצמך עצור, אז אתה חייב להיות לפחות מראית עין של מה שמקובל על החברה הדומיננטית שמסביב אם אתה מעוניין שהיא תשאיר אותך לבד. אם אתה מתנהג כמו חיה יתייחס אליך ככאלה כשאחרים יבואו עליך. האדם הוא יצור חברתי מטבעו, ולכן עליכם לקבל שתמיד יהיו כמה ציפיות התנהגותיות מצד אחרים.
התוכנית שלך צריכה להיות כזו שעובדת בגבולות החוק ושוקלת הימנעות מהתייחסות לאנשים שנקשרו כעניים, חסרי השכלה או לא קונפורמיסטים. אתה צריך להיראות כאילו אתה שייך למועדון, אינך פושע ואינך זקוק לעזרה שנכפתה עליך להוציא אותך מהסבל שאתה בוודאי נמצא בו. בקיצור, אתה לא רוצה לתת את אנשים אינטלקטואלים ומוציאים לעצמם שמכריזים על עצמם כל תירוץ לעשות רפורמה בכם, או להתחיל לשחק איתכם "לבוש נסיכה מהאגדות" כתינוקת הבובה המוצגת שלהם!
צריך להבין גם שאתה לא תוכל פשוט לקפוץ ישר לזה. אם תנסה לחגור תרמיל על הגב ולצאת מחר בלי לתכנן, להכשיר ולרכוש את הכישורים, הידע והניסיון שאתה צריך כדי להצליח במאמץ שלך, תיכשל! אתה צריך לצפות להשקיע שנים רבות בתכנון חייך הפשוטים, שייתן לך זמן לא רק להתכונן לביצוע התוכניות שלך, אלא גם לגלות אם אתה באמת רוצה לעבור איתם. אנשים רבים חושבים שהם רוצים משהו, אבל ברגע שהם מגלים מה כל מה שהם צריכים לעשות כדי להשיג את זה הם הופכים במהרה לחסרי עניין.
אני גם מציע לך לקחת חופשות ארוכות רבות מהסדר החברתי הדומיננטי כדי לאפשר לך להסיק כראוי אם אתה באמת מאמין למה שאתה חושב שאתה מרגיש - הלב לא נועד לחשיבה, והמוח שלך אולי לא יקרה מסכים עם זה. אולי פשוט תגלה שאתה באמת אוהב אינסטלציה פנימית, מיזוג אוויר וצ'יזבורגרים יותר ממה שאתה אוהב את מידת החופש שאתה נדרש להיכנע כדי לקבל את הדברים האלה.
אתה גם רוצה להכניס משהו לחברה; החברה היא גנב שיש לשלם או שהיא תיקח את מה שהיא מאמינה שהיא חייבת. אתה חייב להיות חסכוני ולא משנה כמה אתה יכול להכין את התקציב שלך (וגם אם הוא לא קיים) ואתה צריך לספק לסדר החברתי השולט שירות, מוצר או מידע כדי להיחשב כלא. -אִיוּם. אתה צריך להיות מסוגל להראות שאתה מציע משהו וכי אתה מסוגל לקיים את עצמך בדרך החיים שבחרת, אחרת החברה תחשיב אותך כנטל או איום על קיומה. אם בכלל אפשרי ברצונך לספק מוצר או שירות ההופכים את אורח חייך להכרח, כך שניתן יהיה לקבל הסבר סביר על דרך החיים שבחרת.אינך רוצה להיראות כטפיל המתענג על היתרונות של הציוויליזציה ולוקח יותר ממה שאתה מספק, אז אתה צריך לתת משהו ואתה גם צריך לקחת כמה שפחות.
כל תכניות הכוללות שהייה במקום אחד יותר מדי זמן או בניית בקתת עץ במדבר הנידח, יש להשליך מיד! אף אחד לא הבעלים של האדמה שאלוהים עשה, אבל כמה מיליארדי אנשים וביורוקרטים לא יסכימו עם השקפתך. אפילו אדמות ציבוריות נחשבות לבעלות כל החברה ומוסדרות בהתאם, לכן אל תתכנן לבנות מבני קבע או להניח את ראשך במקום אחד יותר מדי זמן - תצטרך להיות נודד בכורח!
לאחר מכן, יש את הכישורים הבסיסיים, הידע והחוויות שתזדקקו להם. תצטרך לצאת ולנסוע, לטייל ולחנות בכל מזג האוויר ובעונות השנה, וללמוד להתקיים בבטחה ובנוחות בתנאים כאלה. תזדקק לכישורי הישרדות בסיסיים, מיומנויות ביצירת חבלים וחוטים, ניסיון בהתאמה (לתיקון בגדיך) וביכולת לרכוש מזון ותרופות מהארץ באופן חופשי, אך חוקי.
אתה רוצה להיות מומחה בזיהוי צמחים, איסוף, הכנה ושימוש בצמחים למאכל ותרופות, ולהיות בעל כישורים מצוינים בדיג ובציד של ציד קטן. תצטרך גם להבין עונות, דפוסי נדידה וכמה שיותר על חיות הבר, הסביבה והגאוגרפיה של האזור שאתה מתכוון לטייל בו. אם אינך יכול לספק לעצמך מזון חינם, מים נקיים ותרופות בסיסיות מבלי לגנוב או להסתמך על החברה הדומיננטית, התוכנית שלך נידונה לכישלון!
אתה רוצה לוודא שהכל נעשה במסגרת החוק או שאתה מבקש שיבוש בתוכניות שלך. עבירה על החוק תמשוך תשומת לב לא רצויה, תגרום לך לבעיות, ואולי אפילו תביא לפציעה או אובדן לא מכוונת של עצמך או של מישהו אחר. קשה להבין, אך יש עדיין דרכים לחיות ולהשתמש במה שאלוהים נתן לנו בלי לשלם לאדם על כך ומבלי להפר את חוקי האדם. הכירו את חוקי הארץ!
לאחר מכן, עליך לשקול בטיחות ורשתות חברתיות. אם אתה לבד אז אין מי שיעזור לך כשאתה זקוק לו ביותר. אתה צריך למצוא קבוצה קטנה של אנשים (לא יותר מ 2-3 אנשים) שחולקים את ההתלהבות שלך, או שתצטרך לפתח כמה אלטרנטיבות חכמות. הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות הוא למצוא אחרים שחולקים את החלום שלך מכיוון שהדבר יגדיל את סיכויי ההצלחה של כולם כמו גם את ביטחונם; זה אפילו יאפשר לכם לחלק את הלמידה ואז ללמד אחד את השני את מה שלמדתם כיחידים. רשת עם אחרים יכולה גם להגדיל את האמצעים הפוטנציאליים להשגת המשאבים הכלכליים הנדרשים להחלפת ציוד, ביגוד ופריטים מתכלים שיהיה נחמד שיש לקבוצה (רקמת שירותים, למשל). קהילה זה לא דבר רע,במיוחד אם אתה מסכים עם יעדי הקהילה ועם מה שהיא יקרה.
אולי אתה חושב שלעולם לא תמצא אנשים כאלה, וייתכן שאתה צודק, אבל אתה צריך לזכור שאתה לא האדם הראשון שהגה חלום כל כך פרוע ונועז. לרבים היו את אותן מחשבות ברמות רבות ושונות, וכפי שאמרתי בתחילת מאמר זה… חלקן כבר הצליחו.
לבסוף, יש את תוכנית הנסיעה שלך. עליך לתכנן מראש את תוכניות הנסיעה שלך כדי שתדע איפה להיות ומתי. אולי אתה רוצה לטייל במעלה שביל האפלצ'ים, לחצות את שביל התגלית האמריקאי, לעקוף את שביל הפרדה הקונטיננטלית, לחזור אחורה ואז להצטרף שוב לשביל הגילוי האמריקאי, לפני שתסיים הרפתקה ארוכה של שנים על ידי הליכה בשביל הפסגה הפסיפית ? אולי אתה רוצה לעבור ברחבי אזור מסוים? אולי אתה בכלל חושב לעצור בכמה נקודות לאורך מסלול ההופעות של הלהקה האהובה עליך או לבדוק כמה מאותם פסטיבלים ששמעת עליהם כל כך הרבה? לא משנה מה הרעיון שלך יכול להיות, אתה צריך שתעביד מראש תוכנית מפורטת, או שאתה תיצור בעיות בנוסף לקשיים שהיית נתקל בכל מקרה.
בסופו של דבר, סוד ההצלחה הוא בתכנון, למידה, הכשרה ולאחר מכן בדיקת המעשיות של העשייה שלך. עשה הרבה מחקר, למד הרבה, צבר כמה שיותר ניסיון, קח צעדים קטנים, עשה ריצות אימון, והתחל לאט לאט לחיות את החיים שאתה רוצה עד שיום אחד תמצא את עצמך באמת חי את החיים האלה.
(דוב שחור מת) זה מה שקורה לאלה שנראים ומתנהגים כאילו הם לא שייכים.
מחשבות אחרונות
אני יודע שההצעות שלי לא נשמעות כמו מה שיש המכנים "חופש אמיתי", אבל בכנות אם אתה מצפה לחופש שמהן נהנות חיות הבר, מוטב שתהיה מוכן להיות שקט, להיהרג או להיכלא כשאתה חוצה דרכים עם אלה שחושבים שהחברה המודרנית היא פשוט דנדי כי זה מה שקורה לחיות בר!
אם אתה רוצה לחיות בשלום, אתה צריך לעשות פשרות. הטוב ביותר שאתה יכול לקוות לו הוא לחיות ליד העולם המודרני, ואם אתה עושה את זה נכון אף אחד לא יחשוב שאתה לא שפוי לעשות זאת כי בכנות הם אפילו לא יידעו שזה מה שאתה עושה.