תוכן עניינים:
- 1. כסף לא תמיד שווה אושר
- 2. זה אף פעם לא מאוחר להרחיב את מעגל הנוחות שלך
- 3. לכל אחד יש ילד פנימי
- 4. לעולם אל תמעיט בערך בחוויותיו של ילד
- 5. כוח העזיבה מאחורי מורשת
תן לזה הזדמנות!
קירון ווקר
עוד כשהייתי בן 22 זכיתי להיות יועץ למחנות קיץ. זה היה די אקראי איך בסוף נחתתי את העבודה, אבל התברר שזה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי. החברים שיצרתי, הכיף שהיה לי והשיעורים שלמדתי תמיד יישארו בי. עד היום אני עדיין מציע את העבודה לכל מי שנהנה בחוץ ואוהב להעלות חיוך בפניהם של אנשים אחרים.
ייעוץ למחנה הוא מקצוע מעניין מכיוון שאתה משקיע המון שעות, אבל אתה עושה דברים כל כך כיפיים שקשה להחשיב את זה כעבודה. את שני הקיצים שלי ביליתי בקמפוס הנוער בוב קמפבל בהנדרסונוויל, צפון קרוליינה. אם אתה עובר באזור או זקוק למשהו לעשות לקיץ, אני מאוד ממליץ לך לבדוק את זה. אם אתה עדיין רוכב על הגדר על היותך יועץ למחנה קיץ בשבילך או לא, תן לי לחלוק קומץ מהשיעורים שלמדתי בזמן שחי ועבדתי במחנה.
במחנות רבים יש פעילויות ספורט ימי עבור החניכים.
bones64, CC0 Public Domain, דרך Pixabay
1. כסף לא תמיד שווה אושר
הלקח הראשון וכנראה הברור ביותר שלמדתי כיועץ הוא שכסף הוא לא הכל בחיים. אם אתם מחפשים עבודה בקיץ שהולכת להרוויח לכם המון כסף, זה בהחלט לא המקצוע שאתם רוצים להירשם אליו. עם זאת, אם אתה נהנה להעלות חיוכים על פני אנשים, לפגוש חברים חדשים ולחוות פעילויות חדשות על בסיס יומיומי, אני ממליץ לך לנסות זאת בחום.
כשהייתי יועץ, אני זוכר שישבתי לילה אחד וניסיתי להבין את התעריף המדויק לשעה שקיבלנו. היה קשה לחשב כי היינו תורנים טכנית כל עוד היינו במחנה. אם התרחש מצב חירום במהלך הלילה, עדיין היינו מצופים למלא את חובותינו, ותמיד היינו בפעולה מהזריחה עד שהחניכים הלכו לישון בלילה. תעריף השעה שהגענו אליו היה קטן בטירוף, אך זה לא מנע מאף אחד מאיתנו לרצות לעשות את העבודה. לאמיתו של דבר, כולנו ידענו כי לאור הבחירה נעשה זאת שוב בדופק. חלקנו כנראה היו עושים זאת בהתנדבות אם התפקיד היה מוצג בפנינו בצורה כזו.
אני מניח שהעיקר בכל זה ששמחת העבודה אינה נובעת מהכסף שאתה מרוויח מכך. הרגעים שאתה חולק עם החניכים ועמיתיך המדריכים הם יקרים מפז, ותזכור אותם היטב לאחר הוצאת הכסף. במבט לאחור על כל זה, אני לא מצטער שעברתי על עבודות קיץ בעלות שכר גבוה יותר מכיוון שאני יודע שעשיתי שינוי חיובי בחייו של ילד.
חץ וקשת היא פעילות פופולרית במחנה.
27707, CC0 רשות הרבים
2. זה אף פעם לא מאוחר להרחיב את מעגל הנוחות שלך
בשבוע הראשון שנפגשנו במחנה לצורך התמצאות, יצא לנו לעשות את כל הפעילויות שהחניכים היו עושים בשאר כל הקיץ. היו הרבה דברים שכבר הכרתי כמו דיג, שחייה ואומנות ומלאכה. עם זאת, הייתה לי גם ההזדמנות לנסות טיפוס על קירות, קיאקים וקשתות וקשת. אלה היו דברים שהיו חדשים לגמרי עבורי למרות שהייתי אז בן 22.
כשלמדנו על הפעילויות והדרך הטובה ביותר להקל עליהם עבור חניכינו, מנהל המחנה הדגיש בפנינו כל הזמן כי היותנו יועצים וחניכים, באופן כללי, מדובר בהרחבת אזורי הנוחות שלנו. זה ניכר כל יום כאשר ניסינו פעילויות חדשות שלא הכרנו, אלא גם בחילופי היומיום עם עמיתינו המדריכים. רבים מאיתנו היינו מרקעים שונים, ואם היינו נפגשים בקמפוס בקולג 'אולי לא היינו נותנים זה לזה את השעה ביום. אך מכיוון שעבדנו יחד, מצאנו דרכים לפרק את ההבדלים שלנו ולהפוך לחברים. למדנו אחד מהשני ובנינו קשרים הדוקים במיוחד לאורך כמה חודשים. אני עדיין קרוב עם רבים מהיועצים שעבדתי איתם לפני למעלה מ -10 שנים!
לכל אחד יש ילד פנימי!
קירון ווקר
3. לכל אחד יש ילד פנימי
אני זוכר שישבתי עם קבוצת מדריכים לפני הפגישה הראשונה שלנו ודאגתי כיצד הילדים יגיבו אלינו. סוף סוף הבנו שתגובותיהם יתבססו על כמות האנרגיה שהפגנו כשהגיעו למחנה. כשהאוטובוס נסע, התחברנו לפגוש אותם והיה מדהים לראות איך הם נדלקים למרות שעדיין לא הכירו אותנו. במהלך השבוע לא משנה כמה עייף היינו, שמרנו תמיד על האנרגיה וההשקפה החיובית שלנו וזה עשה לנו פלאים.
כאשר העברנו שיעורים והתגוררנו במחנה, התברר שאף אחד מאיתנו לא מזויף. כולנו באמת אהבנו להיות שם, והיה כל כך קל להיות חסר דאגות בסביבה ההיא. כששרנו שירים במדורה המדריכים היו קולניים בדיוק כמו החניכים. כששיחקנו משחקים, המדריכים בדיוק שם התנדבו לשחק גם כן. לא עשינו זאת מכיוון שהרגשנו מחויבים, אלא כי היה כיף להיות מסוגל לעשות את הדברים האלה שוב. זה היה כמו בונוס להיות מסוגל לבלות נהדר ולהיות שוב ילד, ועדיין לקבל תשלום על כך בסופו של יום.
המחנה הוא חוויית למידה עבור החניך והיועץ.
skeeze, CC0 Public Domain, דרך Pixabay
4. לעולם אל תמעיט בערך בחוויותיו של ילד
המחנה שעבדתי בו עסק בעיקר בילדים מרקע מוחלש. היו כמה ילדים שמעולם לא ראו את ההרים או אפילו לא היו מהבית יותר מיום-יומיים. היו לנו אפילו כמה חניכים שמעולם לא אכלו פיצה לפני שהגיעו למחנה. זו הייתה חוויה מדהימה לראות כל אחד מהם גדל במהלך השבוע במחנה. בחלק מהמקרים הצלחנו לראות הבדלים עצומים בגישה ובפתיחות של הילד במהלך שהותם איתנו.
עם זאת, לא רק הילדים גדלו. הרגשתי שלמדתי בדיוק מהילדים כמו שהם למדו ממני. כל אחד מהם שיתף איתי קטע חשוב מחייו, ובתורו עזר לי להעריך את חינוך עצמי ואת המקום בו הייתי בחיי באותה נקודה. אני זוכר שנשארתי ערה מאוחרת בבקתה של ילדים בני 14 ו -15 מג'קסון, מיסיסיפי ושמעתי על הדברים הקשים שעברו עליהם. זה גרם לבעיות שלי להיראות כל כך קטנות באותה נקודה, אך יחד עם זאת, ידעתי שאני מספק להן הסחת דעת חיובית במהלך אותו שבוע.
חניכים ויועצים רבים לעולם לא שוכחים את חוויותיהם במחנה.
theSOARnet, CC0 Public Domain, דרך Pixabay
5. כוח העזיבה מאחורי מורשת
סוף הקיץ היה תמיד דבר קשה מאוד עבורנו. היה עצוב לראות את האוטובוס האחרון מלא בחניכים נעלם, ולראות את עמיתינו המדריכים מתארזים כדי ללכת הביתה. לעיתים קרובות הסתכלנו אחד על השני ותהינו אם עשינו שינוי בחיי הילדים והאם הם יזכרו אותנו כשיחזרו הביתה. ידענו בליבנו שגם אם לא כל ילד היה קולט אלינו, תמיד יהיה לפחות אחד שלעולם לא ישכח את השבוע במחנה. הידיעה שעשתה את ההבדל והבטיחה לכל אחד מאיתנו שעשינו את הדבר הנכון על ידי הפיכתנו ליועצים. גם היום אני מוצא את עצמי תוהה איפה ילדים מסוימים ואיך חייהם התגלו עד כה. אני רק יכול לקוות שהם עדיין תוהים אותו דבר עלי.