תוכן עניינים:
- ההיסטוריה הארוכה של חשבונאות
- תפקיד הדירוג בחשבונאות
- כיצד למזער פרצות
- כיצד התפתח חשבונאות כמלאכה
- כיצד מתפתחת התיאוריה
- פרסומי מסגרת רעיוניים
- תוצאות חיוביות שהגיעו מהמסגרת הרעיונית
- תפקיד תיאורטיקנים וחוקרי חשבונאות
- כיצד התפתח חשבונאות
לחשבונאות היסטוריה ארוכה. המשך לקרוא כדי ללמוד עוד.
StellrWeb
חשבונאות עוסקת באיסוף, ניתוח ותקשורת מידע כלכלי (Atrill & McLaney, 2004, p1). אולם על מנת לפתח הבנה רחבה יותר של חשבונאות ותפקיד מרכזי שהיא משחקת בחברה, עלינו לשקול אותה מנקודת מבט חברתית.
אנשים בחברה מתקיימים יחד על ידי יצירת קשרים זה עם זה. דרך נוספת לצפות בחברה היא על ידי פילוח לקבוצות או זירות שונות, למשל הזירה החברתית, הכלכלית, הארגונית והפוליטית (Kyriacou, 2007, הרצאה 1, עמ '4). על מנת לתפקד ביעילות, הזירות השונות הללו צריכות לתקשר וזה מידע חשבונאי שמקל על תקשורת זו. על פי Kyriacou (2007, הרצאה 1, עמ '5) מידע חשבונאי משרת מטרות חשובות רבות, למשל סיוע למשתמשים בקבלת החלטות מושכלות, ביחס להקצאה יעילה של משאבים נדירים.
ההיסטוריה הארוכה של חשבונאות
לכן ניתן לראות במידע חשבונאי השפעה חזקה בחברה, המשפיעה על כולם. הדבר מתואר על ידי המקרה של מועצת הפחם הלאומית (Cooper et al, 1985, p10), כאשר נעשה שימוש במדידת הרווח החשבונאי כדי להצדיק סגירת בורות פחם, מה שגרם להשפעה על מחירי החשמל, המשרות והמיסים.
לחשבונאות יש היסטוריה ארוכה, וכפי שהוכיח על ידי Hines (1988, עמ '251-261), היא נתפסת כמובנית חברתית, כלומר היא נהוגה על ידי אנשים עבור אנשים ולכן היא יותר אמנות ולא מדע. בניגוד למקצועות אחרים, שיש להם גוף ידע תיאורטי שיהיה תלוי בהם בכדי לקבל החלטות, חשבונאות התפתחה כמלאכה עם מעט כללים ומעט ידע תיאורטי שמאד עומד בבסיס העיסוק והתפקוד שלה.
תפקיד הדירוג בחשבונאות
חשבונאות שיחקה באופן מסורתי בתפקיד סדרנות כפי שתואר על ידי מורגן (Morgan et al, 1982, p309) כאשר הוא משתמש בדימוי החשבונאות כרישום היסטורי כדי להדגים חשבונאות כהרחבה לזיכרון האישי של הבעלים. עם זאת החברה והנוהגים העסקיים השתנו. צמיחת העסקים הגלובליים והופעתם של מגזרים חדשים כגון מסחר אלקטרוני הובילו לביצוע עסקאות מורכבות. זה בתורו התגלה בעיות של סובייקטיביות וחוסר עקביות ביישום טכניקות חשבונאיות מסורתיות. לדוגמא, שינויים באופי הנכסים העסקיים הכוללים קניין רוחני או שימוש בליסינג הובילו לשאלה כיצד לתת דין וחשבון לעסקאות מסוג זה?
שינוי מהותי זה הביא לפרצות בחשבונאות והובילו למניפולציות ושערוריות.
כיצד למזער פרצות
על מנת למזער פרצות, מקצוע חשבונאות השקיע זמן וכסף עצום בהזרקת תיאוריה לחשבונאות, במטרה לספק מסגרת ליישום טכניקות הנהלת חשבונות וכן לספק משמעות לנוהלי חשבונאות מסורתיים. עם זאת כאמור קודם חשבונאות היא אומנות לא מדע ולכן פיתוח התיאוריה אם כי מועיל הוא בעייתי בפועל.
במאמר זה אתייחס באופן ספציפי יותר לאופן שבו פרצות בחשבונאות מיוחסות להיעדר ידע תיאורטי ואעריך ביקורתית את השיטות בהן משתמש מקצוע חשבונאות ליישום תיאוריה בחשבונאות. בכך אבדוק, בפרט את התפתחות המסגרת הרעיונית, את התרומות של תיאורטיקן חשבונאות מודרני ואת ההתפתחויות במושגים חשבונאיים.
כיצד התפתח חשבונאות כמלאכה
כאמור, חשבונאות התפתחה כמלאכה בתקופה שהחברה הייתה פשטנית. עקב שינויים בפעילות החברתית והכלכלית, חשבונאות נחשפה לביקורת על כך שאינה מגיבה ומסתגלת יותר. כתוצאה מכך המקצוע התקדם להחזיר את עמדת הנהלת החשבונות בחברה על ידי נקיטת מספר יוזמות ליישום התיאוריה.
אז מהי תיאוריה? על פי ויקיפדיה: (http: /wikipedia.org/wiki/theory, 2007)
"בני אדם בונים תיאוריות במטרה להסביר, לחזות ולשלוט בתופעות"
לכן על ידי פיתוח תיאוריית הנהלת חשבונות היא אמורה לספק הנחיה לרואי חשבון כיצד ליישם נוהלי חשבונאות מסוימים בנסיבות מסוימות.
כיצד מתפתחת התיאוריה
זה מוביל לשאלה כיצד מפתחת תיאוריה? המדע נחשב כבעל ידע מוצק המבוסס על עובדות. הניסוח המדעי של התיאוריה נגזר בתהליך של חשיבה אינדוקטיבית. תהליך זה מבוסס על התבוננות והכללה על התבוננות אחת להפקת חוק או תיאוריה. לאחר שהחוק או התיאוריה נקבעים, ניתן להשתמש בהם כדי להסביר ולנבא באמצעות תהליך חשיבה דדוקטיבית. תיאוריות חשבונאיות כגון הערכת שווי ומניות נגזרו על בסיס הנמקה אינדוקטיבית.
עם זאת, על פי צ'למרס (1999, עמ '4-5) ישנם פרצות בפיתוח התיאוריה באמצעות התבוננות, למשל תצפיות יכולות להיות משוא פנים שכן לא ניתן לתאר במדויק את מה שרואים בפועל. כמו כן, צ'למרס טוען שהמוח שלנו מפרש את מה שאנחנו צופים, וזה תלוי בידע, ניסיון וציפייה.
זה גורם לנו להאמין שתיאוריות חשבונאיות שפותחו באופן זה הן סובייקטיביות ומחזקות עוד יותר את נקודת רות היינס לפיה "בתקשורת המציאות אנו בונים את המציאות" (1988, עמ '251-261).
אחד הניסיונות העיקריים של מקצוע חשבונאות למזער פרצות הוא בפיתוח המסגרת הרעיונית. על פי O'Regan (2006, p35) ניתן להגדיר את המסגרת הרעיונית כ:
"מערכת מאוחדת ומקובלת של תיאוריות ועקרונות המספקים בסיס ממנו ניתן להסיק פרקטיקות ושיטות ספציפיות."
במילים אחרות מסגרת רעיונית יכולה להיחשב כספר קודש דתי לחשבונאות, המכיל הגדרות ומושגים המרכזיים בפרקטיקה שלו.
מחלוצי המסגרת הרעיונית היו לוח התקנים החשבונאיים (FASB). התקדמותם עודדה ויצרה התעניינות נוספת במסגרת הרעיונית, שהובילה לכך ש- IASC ו- ASB הזמינו פרויקטים משלהם ופיתחו גרסה משלהם.
פרסומי מסגרת רעיוניים
עם זאת, כל שלושת פרסומי המסגרת הרעיוניים מכסים באופן כללי דרך דומה, הכוללת:
- יעדי הדוחות הכספיים / דיווח
- המאפיינים האיכותיים של מידע פיננסי
- הגדרת האלמנטים בדוחות הכספיים
- ההכרה והמדידה של אלמנט
פרויקט המסגרת הרעיוני אמנם היה תהליך ממושך ויקר, אך לדעתי הוא צעד בכיוון הנכון שכן הוא מספק בסיס לאיזשהו בסיס ידע ומצמצם פרצות בתחומים מסוימים. למשל בסעיף האלמנטים הוגדרו מושגי מפתח למשל, מהו נכס או התחייבות.
תוצאות חיוביות שהגיעו מהמסגרת הרעיונית
למרות שיש תוצאות חיוביות שהגיעו מהמסגרת הרעיונית, לדעתי עדיין קיימות פרצות רבות המאפשרות הפעלת שיקול דעת משמעותי. למשל המסגרת אינה תקנית, אז האם רואי החשבון יעמדו בה? ההשקפה האמיתית וההוגנת נחשבת להיבט מהותי של כל המידע החשבונאי, אולם חסר כיסוי של הנושאים הקשורים אליו. בנוסף, חלק מהנושאים הנדונים הם לוח מדי ולא ספציפיים, כמו כיצד למדוד אלמנט, מזג האוויר בשיטה ההיסטורית או בעלות?
ניתן להמחיש את הפרצות במסגרת הרעיונית באמצעות קריסתו של קמארט, שם האשמה הוטלה בחלקה בבעיות במסגרת הרעיונית של FASB (O'Regan, 2006, עמ '45).
לפני פיתוח המסגרת הרעיונית, חשבונאות הייתה תלויה רק ב- SSAP2 'גילוי עקרונות חשבונאיים' . פותח בשנת 1971 SSAP2 מילאה היסטורית תפקיד בלתי נפרד בחשבונאות בהיעדר תקנים אחרים (Barden, 2000, p80). מתוך עשר המוסכמות החשבונאיות SSAP2 ראתה בדאגה המתמשכת, בצבירה, בעקביות ובזהירות כמושגים הבסיסיים. אף על פי ש- SSAP2 הועיל למקצוע הנהלת החשבונות במתן הדרכה והסבר נחוצים, היו בעיות במושגים סותרים. לדוגמא, זהירות מחייבת שיקול דעת וחוות דעת, המתנגשים בניטרליות (פטרסון, 2002, עמ '105). כמו כן, הדאגה המתמשכת מחייבת רואי חשבון להניח הנחות יסוד לגבי הכדאיות העתידית של ישות, הסותרת בזהירות.
עם זאת, עם פרסום הצהרת העקרונות של ה- ASB, ה- SSAP2 תוקן והוחלף ב- FRS18 'מדיניות חשבונאית' בשנת 2000.
FRS18 עדיין מדגיש את החשיבות בצבירה ומושגי דאגה, אולם זהירות ועקביות נחשבים כיום לחשובים פחות. במקום זאת חשיבות רבה יותר ניתנת להשוואה ולרלוונטיות, אשר נובעת בעיקר מהצורך של משתמשים לספק מידע רלוונטי, אשר ניתן להשוואה בקלות. בנוסף, FRS18 מפרט לפרטים על הסבר היישום המתאים של מדיניות חשבונאית וטכניקות אומדן. אולם שוב נעשה מעט ניסיון להגדיר את ההשקפה האמיתית וההוגנת, כל FRS18 אומר כי הקריטריונים הקיימים להחלת מדיניות חשבונאית מסוימת הם להבטיח כי המדיניות נותנת ראייה אמיתית והוגנת (Alexander & Britton, 1993, p238). שוב עניין של שיפוט ומבוסס באמת על הפרשנות של התפיסה האמיתית וההוגנת.
לדעתי FRS18 שיפר את ה- SSAP2, אך נותרים חוסר עקביות ופערים.
הדו"ח הארגוני היה יוזמה נוספת ששימשה לתת מענה לצרכים של בעלי עניין אחרים ולהתרחק מתפקיד הניהול של הנהלת חשבונות. פורסם בשנת 1975 הדוח המליץ לפרסם מידע נוסף עם הדו"ח השנתי על מנת לתאר תמונה מלאה של ביצועי הישות. חלק מההצהרות המוצעות כוללות הצהרת ערך מוסף, דוח תעסוקה והצהרה על סיכויים עתידיים. אולם כפי שהוצע על ידי דייוויס (Davis et al. 1982, p313) כאשר הוא משתמש בדימוי החשבונאות כסחורה, האם כל המידע הזה מועיל דיו כדי לעלות על עלות הפקתו? בנוסף, ההצעה לכלול הצהרות כאלה לגבי סיכויים עתידיים תוביל לכמות עצומה של שיקול דעת ודעות ספקולטיביות.
תפקיד תיאורטיקנים וחוקרי חשבונאות
תיאורטיקן חשבונאות וחוקרים מילאו תפקיד גם בניסיון ליישם תיאוריה בחשבונאות. השימוש בדימויים איפשר לתיאורטיקן לחקור את אופי הנהלים החשבונאיים, על ידי יישום מאפייני התמונה בהקשר לחשבונאות.
שני תורמים לפיתוח תיאוריית החשבונאות באמצעות דימויים היו דייוויד סולומון וטוני טינקר. סולומון היה תומך חזק בנייטרליות בחשבונאות והשתמש בתמונות של עיתונאי, מד מהירות, טלפון וקרטוגרפיה כדי להמחיש את צורת החשיבה שלו (טינקר, 1991, עמ '297). הוא מציע שרואי החשבון צריכים להיות כמו עיתונאים, ומדווחים על החדשות שלא מגיעים. רואי חשבון צריכים לתפקד כמו מד מהירות, כדי לתפוס את המהירות הכלכלית האמיתית של ישות. בנוסף על רואי החשבון להעביר מידע באופן לא משוא כמו טלפון. סולומון מציע עוד כי חשבונאות צריכה לתפקד כמו קרטוגרפיה בהפקת מפות של מציאות כלכלית. תמונות אלה נותנות לנו תובנה רבה יותר כיצד חשבונאות צריכה לתפקד בעולם אידיאלי.
טוני טינקר עם זאת טוען נגד השימוש של סולומון במטאפורות, כיוון שהוא אינו מתאים ובעייתי. טינקר מציע לעיתונאים לתאר את המציאות על ידי התעלמות מחלק מהעובדות ומשתמש בדוגמה של מנהל השידור בישראל שאינו מציית לקוד הנוהג של העיתונאי (טינקר, 1991, עמ '300). עוד על פי טינקר (1991, עמ '299): "אנלוגיית מד המהירות לרכב של סולומון משקפת בצורה גרועה את הדיווח הכספי" ומציעה כי נהגים עשויים להתעסק במד המהירות כדי להימנע מלהיתפס. הוא גם טוען כי הטלפון אינו מעביר מחשבות אלא מה שאנשים אומרים, מה שמוביל להטיה מכוונת ולא מכוונת, מכיוון שהטלפון סלקטיבי. טינקר ממשיך לבקר את מטפורת הקרטוגרפיה של סולומון וטוען כי מפות אינן מייצגות עובדות מכיוון שיש עיוותים המשפיעים על התנהגותנו למשל.צבע וגודל (טינקר, 1991, עמ '300).
כפי שהוכיחו על ידי סולומון וטינקר, אף אחד מהתמונות לא תופס באופן מלא את חשבונאות. לדעתי הדימויים השונים בדיון מספקים נקודות מבט שונות של נוהלי הנהלת חשבונות ומציגים עוד תמונות חדשות יותר כדי לנסות להתגבר על סתירות ולהשפיע על התפתחויות חשבונאיות עתידיות. קיומם של ויכוחים כאלה מייצג גם את הבעייתיות של חשבונאות ואת הפרצות בהתפתחות התיאורטית שלה.
כיצד התפתח חשבונאות
לסיכום, חשבונאות התפתחה כמלאכה ללא בסיס תיאורטי, בתקופה בה החברה והפעילות העסקית היו מורכבות פחות. עם זאת השינויים הטכנולוגיים והגלובליזציה שהתרחשו גרמו לניצול פרצות בחשבונאות. עניין רב בפיתוח בסיס ידע תיאורטי לחשבונאות אסף קצב.
המסגרת הרעיונית היוותה אבן דרך חשובה המספקת לרואי החשבון כלים בסיסיים הדרושים להבנת ויישום מדיניות חשבונאית שונה בנסיבות מתאימות. עם זאת המסגרת חסרת עקביות ועדיין יש מקום רב לפרשנות ולדעה, למשל מעטים לדעת שיש תשומת לב למושג הבסיסי של ההשקפה האמיתית וההוגנת, שהיא פרצה בסיסית.
בנוסף המעבר מ- SSAP2 ל- FRS18 הביא לבירור לגבי מדיניות הנהלת חשבונות וטכניקות אומדן, אולם עדיין קיימים סתירות וסובייקטיביות. תיאורטיקני חשבונאות סיפקו גם תובנות שימושיות בנוגע לחשבונאות באמצעות תמונות. עם זאת, הוויכוח על טינקר ושלמה מייצג בפני עצמו פרצה בחשבונאות, שכן אין הסכמה באיזו תפקיד היא צריכה למלא וכיצד יש להשתמש בשיטות הנהלת חשבונות.
בסך הכל לדעתי מקצוע הנהלת חשבונות התקדם משמעותית בפיתוח בסיס תיאורטי לחשבונאות. גם בגלל הפונקציה של הנהלת חשבונות תלויה בצרכי המשתמשים ויש צורך להגיב לשינויים מתמידים בחברה ובפעילות הכלכלית, הפאזל התיאורטי החשבונאי לעולם אינו צפוי להיות שלם, כאשר מופיע בעיה אחת אחרת. גם הצורך של מבקר עצמאי לאמת מידע על חשבונאות מזג האוויר נותן ראייה אמיתית והוגנת מדגים בחלקו את אופיו הסובייקטיבי של המקצוע ואת נוכחותם של פרצות. בנוסף דוגמאות לקריסות ארגוניות גדולות כמו רפקו שהסתיר חובות של מיליונים באמצעות עסקאות של צד קשור, ערכה חשבונות בנוכחות כללי חשבונאות והמסגרת הרעיונית,מה שעושה דרך לחיזוק העובדה כי פרצות רבות עדיין קיימות והן עדיין מנוצלות.