גברת קופון לתומכת צרכנים: סיפור מציאת העבודה החלומית שלי

חולצת הטריקו האהובה עלי שלבשתי לעתים קרובות כשעברתי שיעור בקופונים. אני גם משוויץ בתיבת הקופונים שלי.

צילום: צ'אק הלייר

עשה את מה שאתה אוהב והכסף יבוא בעקבותיו

כשהייתי ילדתי, החלטתי שאין שום דרך שאשאיר אותו עם מישהו אחר לגדל אותו, לראות את צעדיו הראשונים, לשמוע את דבריו הראשונים וכו '. הרגשתי שאלוהים נתן לי מתנה בבני, ו זו הייתה האחריות שלי ושל בעלי לגדל אותו, אז אני עוזב את העבודה הגבוהה ביותר עם התועלת הגדולה שלי עם המדינה. והחליטו להיות יזמים. החיפוש אחר הצלחה יזמית לא הגיע במהירות. הסתדרתי טוב עם מעונות היום בבית ולא האמנתי שאני מקבל שכר בגידול הבן שלי, וגם לילדים אחרים. אחרי כמה שנים של זה, עברתי הפלה והחלטתי להתמקד במשפחה שלי.

כשנכנסתי להריון בפעם הבאה התברכתי בתאומים. המשכתי לספק מעונות יום מהבית עד שהייתי בחמישה חודשים להריון עם התאומים. כשאמר לי הרופא שאני צריך ללכת למנוחה במיטה לעתים קרובות, בבוקר ובצהריים, הפסקתי את המעון. בזמן המיטה, ביליתי זמן בחקר מה אוכל לעשות ברגע שהתאומים שלי נולדו כדי להמשיך להרוויח כסף עבור משפחתי. בעלי דאז עבד במשרה מלאה אבל רצה שאחזור לעבוד רשמית כדי שתהיה לנו הכנסה שנייה. הייתי נחוש להיות בבית עבור ילדיי, אבל גם להכניס כסף. לאחר שנולדו התאומים, החלטתי לנסות את היד שלי בעבודת יד ולעשות מופעים. למרות שאהבתי ליצור דברים, זה היה כל כך הרבה עבודה שסחבתי את כל הפריטים למופעי יצירה, ואחרי ששילמתי את דמי הכניסה הגבוהים לפעמים לא הייתי מרוויח כסף נוסף.

לידתה של גברת הקופון

ואז קראתי בעיתון על אישה שחסכה כל מיני כסף בקופונים. היא העבירה שיעור בלילה הקודם, אבל לא ידעתי על זה. יצרתי איתה קשר, הסברתי את מצבי עם הרצון להיות בבית עבור ילדיי, ושאלתי אותה אם היא תהיה מוכנה ללמד אותי ואת כמה בני משפחה וחברים מה שהיא יודעת. היא עשתה זאת, ולקחתי את המידע ורצתי איתו.

בכל יום ראשון הייתי קונה את העיתון המקומי ואוסף את כל הקופונים שבו, משווה את הקופונים למכירות ומתכנן מסע שופינג מגה פעם בשבוע. הייתי משאיר את הילדים עם בעלי ויוצא להרפתקאות של 4 שעות בחנויות שונות בעיר שלי. לקחתי את סכומי הקניות שלי מ -120 דולר לשבוע, עד 60 דולר לשבוע למשפחתי בת 5 נפשות. מצאתי באופן קבוע כל מיני מבצעים על אוכל ומוצרי טואלטיקה כדי שאוכל לרכוש דברים בחינם או פרוטות, ולתרום אותם לעמותות שונות. כל כך נהניתי מזה; התחלתי לחלוק את הידע שלי עם כל מי שהכרתי. ואז קיבלתי את הרעיון להעביר שיעורים תמורת כסף כדרך להקים עסק משלי ולשמח את בעלי.

אמא שלי כל הזמן שאלה אותי איך אני הולך להרוויח כסף בזה. אמרתי לה שאני לא יודע, אבל אחשוב על דרך כלשהי כי אהבתי לעשות את זה ולשתף את המידע עם אנשים אחרים, ואמהות במיוחד. התחלתי להעביר שיעורים בתוכניות העשרה למבוגרים בעיריי ובעיירות הסובבות אותי. התשלום לא היה גדול כי שילמו לי רק עבור השעות בהן לימדתי, ולא על כל זמן ההכנה. נראה שאנשים נהנו מהשיעורים, והם התחילו לחסוך כסף. פעם קיבלתי פרחים לביתי מאמא שלקחה את הכיתה שלי והחלה לחסוך מעל 100 דולר לשבוע במצרכים שלה מהטיפים ששיתפתי בכיתה. התחלתי ללמד קבוצות נשים בכנסיות, סוכנויות לשירותים חברתיים ובבתי ספר. לפעמים היו משלמים לי ולפעמים תרמתי את זמני.

הייתה לי מחשבה מאחורי דעתי שאשמח ללמד שיעורי קופונים בחנות מכולת ממש בעיר, ושהם יוכלו לעזור לי לפרסם ולגרום לצרכנים להגיע לשיעורים. אבל זה נראה כמו רעיון מטופש… איזו חנות תיתן לי להיכנס וללמד קונים כיצד לחסוך כסף בחנות שלהם? פתחתי קבוצת קופונים חודשית שבה חלק מהתלמידים שלי היינו נפגשים ומדברים על העסקאות שנתקלנו בהם וחולקים קופונים זה עם זה. זה היה נהדר, וכאמא בבית נהנתי להיפגש עם נשים אחרות. הם היו מביאים את ילדיהם, וילדינו היו משחקים יחד בזמן שהגברות התרועעו.

העיתון המקומי עשה מאמר בנושא MEהפעם, והופתעתי אך שמחתי להפיץ את הבשורה. זה היה בשלהי שנות התשעים ורבים מהחנויות באזור שלי החלו לנהל מלחמות קופונים. כל חנויות המכולת בחלקי בקופונים כפולים בקונטיקט עם ערך נקוב של עד 99 סנט. כלומר קופונים בסך 75 סנט שווים 1.50 $ במכולת וכו '. קופונים בסך 1.00 $ ומעלה מתקבלים בערך הנקוב שלהם. בחנויות בתי מרקחת ובבתי כלבו הקופונים אינם מכפילים את עצמם, אך שוב כולם מתקבלים לפי ערך נקוב. מלחמות הקופונים היו עם חנויות מכולת. מעת לעת הם היו מדפיסים קופונים משולשים בעלונים שלהם. פירוש הדבר שקופון של 75 סנט היה שווה 2.25 דולר, ולעתים קרובות הפך מוצר לחינמי. לאלה מאיתנו שהיטיבו לחסוך כסף בקופונים היה יום שדה. היה גבול בכמות התלושים שקונה יכול להשתמש בו זמנית. בדרך כלל השעה הייתה שש.אבל לא היה שום מגבלה על כמה פעמים אתה יכול לקנות באותה חנות במשך שבוע אחד. אנשים החלו לבקש מחברים ובני משפחה לשמור את הקופונים המשולשים, והם היו רצים לחנות פעם ביום במשך שבעת ימי המכירה. או שהבעלים שלהם יעשו זאת בדרך הביתה מהעבודה.

חסכנו כל מיני כסף והצטיידנו בפריטים לעצמנו ולצדקה. תמיד ניסיתי ללמד את התלמידים שלי להיות אדיבים לקופאים ולא לנצל את מדיניות החנויות. הקופאיות התרגלו לראות אותי נכנס, אבל מעולם לא רציתי שהם יחשבו שאני מגונה ולכן לא גרמתי להם לפדות אותי בעשר הזמנות שונות, וגם לא התחצפתי כלפיהם. לפעמים אפילו הצלחתי לתת להם פריטים שקיבלתי בחינם. זו הייתה תקופה מפוארת! הקופאיות לא ידעו את שמי ולכן היו קוראות לי "גברת הקופון".

הידד לטקס החנות

החנות שהיו לה קופונים משולשים באופן הקבוע ביותר הייתה ShopRite. לפני שפגשתי את הגברת שלימדה אותי על קופונים, מעולם לא נסעתי ל- ShopRite בעיירה שלנו כי היא הייתה בצד העני יותר של העיר ונחשבה בדרך כלל למלוכלכת. היה לי סטופ-שופ ליד הבית שלי, כך שנהגתי רק ללכת לשם. ברגע שלמדתי את הערך של קניות בכל חנויות המכולת בעיר שלי וקניות במכירות בכל חנות כדי לחסוך כסף על כל הפריטים שלי, ניסיתי את ShopRite וגיליתי שיש להם מחירים טובים מאוד. הם היו גם יקרים פחות משתי חנויות המכולת האחרות בעיר. שמעתי ש- ShopRite היא חנות בבעלות עצמאית ושהבעלים החדש ומשפחתו קנו רק לאחרונה את החנות וניסו לשפר אותה. הייתה תמונה שלו בעלון ShopRite,ומתחת היה כיתוב שאמר משהו לרצונו לרצות להפוך את החנות שלו לטובת כל הלקוחות כדי לפנות אליו בכל שאלה או הערה. מעולם לא ראיתי זאת בשום פליירי חנויות אחרים והתרשמתי מכך. התחלתי לקדם את ShopRite בכל הכיתות שלי ולספר לתלמידים על המחירים הזולים יותר שם, והעסקאות המעולות שיכולנו לקבל עם קופונים משולשים. יום אחד, לאחר שחזר הביתה מחנותו והציל אלאחר שחזר הביתה מחנותו והציל אלאחר שחזר הביתה מחנותו והציל אמִגרָשׁעם כסף עם קופונים משולשים, החלטתי להתקשר לבעל ShopRite. כבר לא יכולתי לשמור על ההתרגשות לעצמי! פעם הייתי עושה קניות גבוהות כשהייתי חוסך הרבה כסף באמצעות קופונים. יש אנשים שקונים בגדים או נעליים גבוהים… אבל אני מקבל שיאי קניות מציאה! הייתי ממש עצבני כשחייגתי לחנות… למה אני לא בטוח. זה לא כאילו הוא היה הנשיא או דונלד טראמפ… חה חה. אבל הוא היה הבעלים של חנות המכולת האהובה עלי עכשיו, ובעולם העסקים, עולם זר לי, אז הייתי עצבני. הוא ענה לטלפון שלו, ואמרתי לו שאני אמא שקנתה בחנות שלו, השתמשתי בתלושים רבים ולימדתי גם אחרים. אמרתי לו שכולנו חוסכים הרבה כסף בקופונים משולשים בחנות שלו, אז התקשרתי להודות לו. הוא לא אמר יותר מדי בפעם הראשונה,פשוט הודה לי שהתקשרתי. כמה חודשים אחר כך, עם קופונים משולשים קבועים ב- Shop Rite בלבד, חנויות אחרות החלו לקבל קופונים של מתחרים, וכך נוכל לחסוך כסף בכל חנות שרצינו בזכות Shop Rite. לא יכולתי שלא… הייתי צריך להתקשר אליו שוב. הדבר שלו היה הדבר הכי טוב שקרה אם אמהות בבית מנסות להישאר בתקציב ולחסוך כסף למשפחותיהן. אז כעבור חצי שנה התקשרתי אליו שוב כדי להודות לו. הזכרתי את כל המקומות השונים שלימדתי שיעורים ואמרתי לו שאני כה אסיר תודה ונרגש מהקופונים המשולשים והמחירים הנמוכים, עד שקידמתי את Shop Rite בכל השיעורים שלי. וכך גם התלמידים שלי. משהו בשיחה ההיא עורר את תשומת ליבו, והוא שאל אותי אם ברצוני להיות חלק מפאנל הצרכנים שלו. הוא חשב שאהיה מתאים לכך.שאלתי אותו מה זה. הוא אמר לי שזו קבוצה של קונים שקונים בקביעות בחנות שלו, והם ייפגשו באופן רשמי פעם בחודש ויתנו לו משוב כיצד יוכל לשפר את החנות שלו. למרבה הצער, לא היה מעורב שום תשלום, אך מכיוון שניסיתי להפוך את הגברת הקופון הזו לעסוק בלגיטימיות, החלטתי שזה יוסיף אמינות למה שניסיתי לעשות. הסכמתי להיות בפאנל הצרכנים וסיקרן אותי ללכת לפגישה הראשונה שלי בנובמבר אותה שנה.החלטתי שזה יוסיף אמינות למה שניסיתי לעשות. הסכמתי להיות בפאנל הצרכנים וסיקרן אותי ללכת לפגישה הראשונה שלי בנובמבר אותה שנה.החלטתי שזה יוסיף אמינות למה שניסיתי לעשות. הסכמתי להיות בפאנל הצרכנים וסיקרן אותי ללכת לפגישה הראשונה שלי בנובמבר אותה שנה.

ראשיתה של הזדמנות נפלאה

הפגישה הראשונה שלי הייתה ממש כיפית. היו שם עוד כ 12 אנשים, כולם קונים, אך בעיקר לקוחות קבועים ומבוגרים. קיבלנו חטיפים, וכמובן שהם היו טעימים. החטיפים בפגישות אלה היו בדרך כלל מאפים מהחנות כדי שנוכל לנסות. לפעמים החטיפים היו מאכלים חדשים שהחנות רק התחילה לשאת כדי שנוכל לתת את דעתנו לגבי הפריט. לפעמים שלחו אותנו הביתה עם פריטים חדשים לנסות עם המשפחות שלנו, והילדים שלי אהבו את זה. בסוף הפגישה הראשונה התרשמתי מאוד מבעלי החנות קן קפאנו האב. הוא נראה לא דומה לבעל העסק הרגיל בכך שהוא נראה שאכפת לו מאנשים ורצה לעזור ללקוחותיו. במהלך הפגישה, קול קטן בראשי המשיך ואמר: "אתה צריך לשאול אותו על לימוד שיעור קופונים בחנות שלו."קול קטן המשיך ואמר לי שאני משוגע וששום בעל חנות במוחו הנכון לא מתכוון לתת לי ללמד את לקוחותיו כיצד לחסוך כסף. האם זה לא אומר שאם הלקוחות ישמרו כסף בחנות שלו, שהוא יעשה זאתלאבדכֶּסֶף? החלטתי שאין לי מה להפסיד, וניגשתי אליו אחרי הפגישה, זימנתי את כל האומץ ושאלתי אם אוכל ללמד שיעור בחנות שלו. אמרתי לו שאני לא אבקש תשלום אלא רק רציתי להודיע ​​על כמה כסף ניתן לחסוך באמצעות קופונים. אמרתי לו שיש לי מקום מיוחד בלב לאימהות שרוצות להישאר בבית עם ילדיהן, ובמקום שיהיה עליהן לעבוד במשרה חלקית כדי להרוויח כסף מחוץ לבית, הן יכולות ללמוד לחסוך כסף מהמכולת שלהן. תקציב בלי לצאת לעבודה. הוא נראה מסוקרן מאוד עם הרעיון וביקש ממני לקבוע פגישה עם מזכירתו. כעבור שבועיים הוא הזמין אותי להעביר שני שיעורי קופונים בחנות שלו והציע לי לשלם, בתוספת אמר שאם הם ילכו טוב, אוכל ללמד שיעורים בחנות החדשה שלו שייפתחו בעוד כמה חודשים בעיר סמוכה.הייתי מאוד שמח. הוא ישב בשני אותם שיעורים ראשונים שלימדתי. הוא אמר לי שהוא נהנה מהשיעורים. כעבור כמה שבועות הוא ביקש ממני להיכנס לפגישה. חשבתי שזה לתכנן את השיעורים הבאים, אבל עמדתי לקבל את אחת ההפתעות הגדולות בחיי. הוא שאל אותי אם אשקול להיות עו"ד הצרכנים שלו בחנות החדשה שלו שנפתחה בעוד חצי שנה. זה לא מה שציפיתי. שמחתי מאוד להיות בבית עם ילדי ולמדתי כמה שיעורי קופונים בצד. תהיתי בדיוק מה זה יכלול אז ביקשתי ממנו שיסביר יותר. הוא אמר לי שראשית, במהלך הקיץ, הוא רוצה שאצור קשר עם כמה שיותר קבוצות צרכנות שהיו בעיר ובסביבתה בה נפתחה החנות החדשה.הייתי צריך לפנות לכולם ולראות אם הם יהיו פתוחים בפניו שיצא לדבר איתם על החנות החדשה שלו (אותה הוא עיצב מהרצפה למקפיאים וכו ') ואז הוא היה מבקש מהם משוב כ למה שהם, כצרכנים, רצו במכולת חדשה באזור. והייתה לו תוכנית גיוס תרומות שהוא גם ישתף איתם. לאחר פתיחת החנות, הוא רצה שאסתובב על הרצפה ואדבר עם הלקוחות ואקבל משוב מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את החנות. הייתי מודאג מכיוון שבני הלך לכיתה ג ', ובנותיי התאומות רק התחילו גן, ורציתי להיות זמינה עבורן. הוא אמר לי שהוא מכבד את זה, ואני יכול לעשות את שעות העבודה שלי לפי לוח הזמנים של הילד שלי, ופשוט לחייב אותו מדי חודש. והוא לא ביקש שעות במשרה מלאה,לכן כששאלתי עדיין ללימוד שיעורי קופונים, הוא עודד אותי כי הוא רצה שאהיה אדם אובייקטיבי שלקוחות מרגישים שהם יכולים לסמוך עליו… לא עובד ShopRite. זה אמור היה להיות הסדר ייעוץ שבו אשלם על ידו, כיועץ. זה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי !!! אמרתי לו שאצטרך לחשוב על זה ולדון בזה עם בעלי. הוא הבין את זה ואמר לי רק שיידע אותו את החלטתי. כמה שזה נשמע טוב, וכמובן שזה נשמע טוב לבעלי כי זה יהיה כסף רגיל יותר שאני מרוויח בשיעורי הקופונים, פשוט לא הייתי בטוח. עדיין לא חיפשתי לחזור לעבודה ורציתי לראות מה אני יכול לעשות עם העסק שלי גברת הקופונים, אבל לא הייתי בטוח שיהיה לי את הזמן. לאחר שדיברתי על כך עם בעלי, החלטתי לתת לזה זריקה.חזרתי לראות את הבעלים, והסכמנו על תעריף שעתי, וזה בדיוק מה שעשיתי לפי שעה 8 שנים קודם לכן כשעזבתי את עבודתי כדי לקבל את הבן שלי. הייתי מאוד מרוצה. הרגשתי שזכיתי בהגרלת המשרות… אם היה דבר כזה. בסופו של דבר זו הייתה העבודה האהובה עלי בחיי… עד כה!

העבודה האהובה עלי הביאה הרבה הזדמנויות

עשיתי את העבודה הזו חמש שנים. היה לי מדהים כמה אהבתי את מה שעשיתי. חלק גדול מזה עבד עם הבעלים. היה לו לב כזה לאנשים, ועם הרקע שלי בעבודה סוציאלית, הוא אפשר לי לפנות לקהילה. הלכנו לדבר עם 34 קבוצות לפני שהחנות החדשה נפתחה. נדהמתי שהוא הביא אותי איתו לכל מפגש, ולא הייתי צריך לומר כלום… רק להיות שם כסנגור של הצרכנים, ושילמתי !!! קיבלתי ארוחות צהריים בחינם בישיבות של מועדון הרוטרי ובמפגשים של מועדון קיוואניס, ארוחות ערב בחינם בישיבות של מועדון האריות, ארוחות בוקר חינם בישיבות לשכת המסחר, והרבה חטיפים בכנסיות ובבתי ספר. אני זוכר שלעתים קרובות יצאתי מהבית שלי ללכת לפגישה, כשהוא כולם לבושים, השארתי את הילדים שלי עם סבא שלהם, והרגשתי שאני מלכת העולם.זו הייתה הזדמנות כל כך מיוחדת שניתנה לי כדי להיות מסוגל לעשות עבודה שאהבתי, עבור מישהו שאותו אני מכבד, ולקבל על זה כסף טוב מאוד. ורוב השעות שהשקתי היו בכל מקרה במהלך יום הלימודים ולכן לא הרחיקו אותי יותר מדי מהילדים שלי.

לאחר כל פגישה, תפקידי להתקשר לקבוצות בחזרה ולבקש שישלחו נציג אחד שיהיה בפאנל הצרכנים של החנות החדשה. ברגע שהחנות החדשה נפתחה, הייתי הולך גם לפגישות האלה. כשהחנות נפתחה ביליתי זמן רב בשיטוט במעברים ושיחות עם אנשים… אמהות עם ילדים צעירים נגררים, זוגות מבוגרים, אנשים אחרי כנסייה בימי ראשון, קשישים בימי שלישי שהיה יום בכיר בחנות. שוחחתי עם כל מי שיכולתי למצוא וביקשתי מהם משוב חיובי ובונה לגבי החנות. הקלדתי דוחות ומסרתי אותם לבעלים עם מסקנתי בסוף. מעת לעת הייתי שולח סקרים לאנשים בקבוצת הקופונים שלי ומבקש גם את הערותיהם. החנות הייתה במרחק של 20 דקות מהבית שלי, אז הקדשתי 15–20 שעות בשבוע,שהיה קצת יותר זמן ברגע שהוספת במסע. המשכתי גם בשיעורי הקופונים. התחלתי גם לקדם פרויקטים מיוחדים שהציעה החנות. הייתה תוכנית גיוס תרומות בה ניתן היה לקנות כרטיסי מתנה בחנות מראש וקבוצות יכולות להרוויח 5% בחזרה כגיוס כספים. הייתה תוכנית לאספקת בתי ספר בה הורים יכלו להירשם בכרטיסי החנות שלהם דרך בית הספר של ילדיהם, ובסוף השנה הנקודות שצברו בכרטיסים שלהם ירוויחו ציוד לבית הספר. הייתה תוכנית יום כדור הארץ בה כל חנויות ShopRite מציעות שקיות אשפה, כפפות וזרעים בחינם לכל קבוצה מקומית שמנקה פרויקטים בכל אביב ביום כדור הארץ או בסביבתו. כל כך טוב קידמתי שבשנה השנייה הבעליםשתי החנויות עזרו לקבוצות רבות יותר בניקוי מאשר בכל חנויות ShopRite האחרות ביחד. יכול להיות שזה עזר שהבעלים גם סיפק מים / מיץ ועוגיות לכל הקבוצות יחד. בחג המולד הקמתי משבצות לחג המולד של קרוליינג של חומי אזור בראוניז / ילדות צופים ו צופים גור / צופים בכדי להיכנס ולשיר בכדי לבדר את הלקוחות. הם קיבלו כרטיס מתנה לחנות לכניסה, וכיבוד והלקוחות אהבו את זה. לאחר פתיחת החנות במשך כחצי שנה, והדברים עברו כשורה, הוא הזמין אותי לפגישה נוספת וביקש ממני להיות עו"ד הצרכנים שלו גם לחנות הראשונה שלו. אז התחלנו לבקר שוב בקבוצות חדשות, אבל הפעם בעיר שלי.הקמתי משבצות לחג המולד של קרוליינג של חומות בראוניז / ילדות צופים וגופי צופים / צופים בכדי להיכנס ולשיר בכדי לבדר את הלקוחות. הם קיבלו כרטיס מתנה לחנות לכניסה, וכיבוד והלקוחות אהבו את זה. אחרי שהחנות נפתחה במשך כחצי שנה והדברים התנהלו כשורה, הוא הזמין אותי לפגישה נוספת וביקש ממני להיות עו"ד הצרכנים שלו גם לחנות הראשונה שלו. אז התחלנו לבקר שוב בקבוצות חדשות, אבל הפעם בעיר שלי.הקמתי משבצות לחג המולד של קרוליינג של חומות בראוניז / ילדות צופים וגופי צופים / צופים בכדי להיכנס ולשיר בכדי לבדר את הלקוחות. הם קיבלו כרטיס מתנה לחנות לכניסה, וכיבוד והלקוחות אהבו את זה. אחרי שהחנות נפתחה במשך כחצי שנה והדברים התנהלו כשורה, הוא הזמין אותי לפגישה נוספת וביקש ממני להיות עו"ד הצרכנים שלו גם לחנות הראשונה שלו. אז התחלנו לבקר שוב בקבוצות חדשות, אבל הפעם בעיר שלי.הוא קרא לי לפגישה נוספת וביקש ממני להיות עו"ד הצרכנים שלו גם בחנות הראשונה שלו. אז התחלנו לבקר שוב בקבוצות חדשות, אבל הפעם בעיר שלי.הוא קרא לי לפגישה נוספת וביקש ממני להיות עו"ד הצרכנים שלו גם בחנות הראשונה שלו. אז התחלנו לבקר שוב בקבוצות חדשות, אבל הפעם בעיר שלי.

התרגשתי מהדברים הנפלאים שהחנות עושה למען הקהילה ורציתי לחלוק את זה עם כולם. אז שאלתי את הבעלים אם אוכל לקבל לחץ עליו. הוא אמר לי להמשיך, ואני נסעתי לעיר. למדתי לכתוב הודעות לעיתונות והתחלתי לקבל מאמרים בשני העיתונים המקומיים. התקשרתי לתחנות רדיו והזמנתי את הבעלים בתוכנית בוקר מקומית. התקשרתי לחברת הכבלים המקומית, והם גם הזמינו אותו. הדבר המהנה היה שהם רצו את שנינו בהופעות כי הם לא האמינו שהבחור שבבעלותו חנות מכולת נותן ללקוחות להיכנס ולגלות איך לחסוך כסף בחנות שלו בשיעורים שלי. כמה ימים גם לא האמנתי. זה עדיין נראה טוב מכדי להיות אמיתי. חבר שלי קיבל פרס על העזרה לקהילה.היא מנהלת סוכנות לשירותי אנוש אמרה שכאשר עסק חדש נפתח בעיירה, לוקח להם חמש שנים להבחין ולהתחיל לזכות בפרסים מקומיים. אתה יכול לדמיין אז כמה שמחתי כשקבוצה מקומית של רחוב הראשי התקשרה להגיד לי שהם מכבדים את בעל החנות בלוח על כל מה שהוא עשה כדי לעזור בפרויקטים של ניקיון העיר וייפוי… אחרי 18 חודשים בלבד בעסקים.

מכיוון שהבעלים רצה שאשאר נפרדת מ- ShopRite, ועדיין יחשבו אותי כיועץ, נהנתי עם העסק שלי, ומלבד שיעורי הקופונים, התחלתי ללמד שיעורים לתקצוב ושאר אמהות באזור. השתמשתי בכישורים החדשים שלי בקידום כדי לספר את הסיפור שלי וזכיתי בכמה פרסים מקוונים כגברת הקופון. היו אלה חמש שנים נפלאות, ושכללתי את כישורי בתחומים רבים. אך מכיוון שכל הדברים הטובים חייבים להסתיים, כך גם החוויה הזו. הבעלים העביר את העסק לבניו להתנהל, והיו לי כמה בעיות אישיות שגרמו לי לחפש עבודה במשרה מלאה עם הטבות. אבל מצאתי שהאמירה "עשה מה שאתה אוהב והכסף יבוא בעקבותיו" בהחלט התקיימה בחוויה זו. והבאתי את הכישורים שלמדתי איתי למאמצים אחרים בחיי.

ולאלו מכם שחולמים חלומות יזמים… לעולם אל תוותר כי אתה אף פעם לא יודע איזו הזדמנות יכולה להיות מעבר לפינה!

מלמדת שיעור עם כמה מהפרסים שאני מציע לתלמידים במהלך משחק בסוף השיעור.

צילום: ברנדה קיף

סקר יזמים

© 2012 קארן הלייר