תוכן עניינים:
בינה מלאכותית ורובוטיקה בעתיד הקרוב
אין ספק שבסופו של דבר, רבים מהמשרות בכוח העבודה שלנו יוחלפו ברובוטיקה ובינה מלאכותית, (AI). מנהיגים חינוכיים ועסקיים רבים מצביעים על כך שכבר קורה במקומות כמו: ייצור וניהול מידע. באזורים אחרים AI לא משפיעה כל כך. כמעט כולם מחזיקים טלפון סלולרי וזהו מחשב נייד כף יד עם יותר כוח מאשר Deep Blue, מחשב העל החזק ביותר בעולם שלפני 20 שנה בלבד. אמנם זה נכון, הדמיות ה- AI החזקות ביותר שלנו אינן יכולות אפילו לחקות את התגובות והמחשבות של חרק. אינטליגנציה מלאכותית היא יותר עשן ומראות מנסות לגרום לתוכנית להיראות בחיים, מאשר לחשוב בפועל. גם אם אנו מפתחים AI להיות הרבה יותר מסוגלים ממה שהוא היום, הוא לא יוכל לחשוב באופן יצירתי או לפתור בעיות,מחוץ לפרמטרי התכנות המוגבלים שלו, לעתיד הנראה לעין.
הרובוטיקה במצב גרוע עוד יותר. אם אנו מסוגלים לפתח בהצלחה AI מלאכת עוצמה שעשוי לאפשר לנו להחליף עובדים כמו נהגי משאיות או מפעילי מחסן, אנו עדיין זקוקים לציוד הפיזי לביצוע פונקציה זו. רובוטיקה נותנת למחשב את המציאות הפיזית להפעיל פעולה במחשבות, או במקרה זה תכנות. מבחינה טכנית, אנו יכולים לבנות רובוטים לכל מיני מטרות ויש שיפור מתמיד בתחום זה. כל ההתפתחות הרצינית הנוכחית שאיננה תחביבים מתמקדת בכמה ענפי מפתח. הטכנולוגיה הרפואית מוצאת שימושים לרובוטיקה ואוטומציה, כמו גם הצבא והייצור.פריסת ציוד ייצור רובוטי היא יקרה מאוד והשימושים בחידושים אוטומטיים רובוטיים אלה על פס הייצור מוגבלים למשימות מסוימות שאינן דורשות מיומנות של אדם. אפילו טכנולוגיות מוכחות, כגון מערכות סילוק פצצות רובוטיות אינן מסתמכות על AI בכדי לפתור את הבעיות, אלא נשלטות מרחוק על ידי המפעילים שלהן. זה נכון גם לגבי מזל"טים צבאיים, מכיוון שהם אינם יכולים להבחין ביעילות בין משחקי עוינות וידידותיים ואינם יכולים להכריע בעניין הכוונה לסדרי עדיפויות. הטכנולוגיה הזו מגיעה, אך היא כנראה רחוקה מעט מכפי שהעתידנים מציינים.מכיוון שהם אינם יכולים להבחין ביעילות בין משחקי עוינות לידידות ואינם יכולים לפסוק החלטה לגבי מיקוד בסדרי עדיפויות. הטכנולוגיה הזו מגיעה, אך ככל הנראה היא רחוקה מעט יותר ממה שהעתידנים מציינים.מכיוון שהם אינם יכולים להבחין ביעילות בין משחקי עוינות לידידות ואינם יכולים לפסוק שיקול דעת לגבי מיקוד בסדרי עדיפויות. הטכנולוגיה הזו מגיעה, אך ככל הנראה היא רחוקה מעט יותר ממה שהעתידנים מציינים.
ספרי מדע בדיוני וטלוויזיה ממשיכים להקניט את הקהל ברובוטים מתקדמים שמביאים את ההבטחה לתמיכה, בטיחות, חברות ושירות בעתיד הקרוב. גם בסיפורים אלה, זה נורמלי שלרובוטים יהיו בעיות ויהפכו לאיום על בני האדם בעלילה. הרובוטים מתקלקלים או הופכים לרגישים ומודעים למציאות שלהם ולקיומם. זה אולי יקרה בסופו של דבר, אך בשלב זה, אנחנו עדיין לא קרובים להשגת תכנות שהוא דבר חוץ מראשי.
תחום נוסף המעכב את יעילותן של מערכות רובוטיות הוא היעדר משאבי כוח לשמירה על הפעלת המכונה. מרבית הטכנולוגיה הרובוטית הנוכחית או משתמשת בטכנולוגיית סוללות ליתיום בכדי לייצר מספיק כוח להפעלת הרובוט, או שהיא נשארת קשורה לשקע בקיר לצורך הספקה מספקת. רובוט שמחובר לחשמל מוגבל על ידי הצורך להישאר מחובר לשלטון. אם המטרה היא לפתח טכנולוגיה תחליפית אנושית, אז אנשים בדרך הנכונה, אבל אנחנו רחוקים כמה עשרות שנים מגישור הפערים הטכנולוגיים האלה, או אולי אפילו מאה שנה מהשינויים הגדולים שיחולו כאשר AI ורובוטיקה אינם עוד בחיתוליהם.
כלכלת הרובוטיקה
במילים פשוטות, לרוב הארגונים אין אפשרות כלכלית להפוך כל היבט בייצור לאוטומטי. עסקים קטנים רבים מינו את כוחם במכשירים כגון מכונות כרסום נשלטות על ידי מחשב, או מדפסות תלת מימד מתקדמות. טכנולוגיות מסוג זה אמנם משבשות, אך הן משמשות לשיפור היצירתיות במקום לבטל את העבודה. שיטות מהירות לייצור חלקים ורכיבים מותאמים אישית אינן זהות לטכניקות ייצור פס הרכבה, ומתאימות יותר לאב טיפוס מהיר, יחד עם מחקר ועיצוב. ישנם מקרים של דגמי ייצור המשתמשים בטכנולוגיית הדפסה תלת מימד, ויש בסין כמה מפעלים להדפסת תלת מימד שיכולים לייצר אלפי חלקי פלסטיק ביום. זה חסכוני רק לריצות קצרות של רכיבים ואינו מתחרה בטכנולוגיות ישנות יותר,כגון הזרקת עובש פלסטיק. יש טכנולוגיה להדפסת תלת מימד במתכת, אך הטכנולוגיה מוגבלת לסגסוגות חלשות מאוד.
תעשיית הרכב מתחזרת לעובדי פס הייצור מזה עשרות שנים, בגלל אוטומציה ורובוטיקה. זה לא טרנד חדש. כאשר הנרי פורד בנה את פס הייצור שלו, הוא ייצר נפחים שעבדו בחישול וייצר חלקים בהתאמה אישית, חלק מיושן בתעשייה. העובדים החדשים היו פחות מאומנים ומתמחים יותר, אך שוב נוצרו מקומות עבודה חדשים. זה נכון לעידן האלקטרוני והמידע שכן הוא מסתגל לדוגמאות המודרניות שלנו לתיעוש מחדש. כמובן, יהיו מגזרים משובשים ואנשים יצטרכו להיות גמישים בחשיבה שלהם, אך רובוטים ו- AI לעולם לא יחליפו אינטראקציה אנושית וכישורים רכים. לפחות לא במאה הזו.
מערכות החינוך ברחבי העולם מנסות להתמודד עם האתגרים של כוח אדם בעידן החדש שיצטרכו להיות גמישים יותר, לפתור בעיות ולתחרות. האינטרנט הפך לכוח משווה גדול שכן המידע של מרכזי המדע והמחשבה העולמיים הושם שם לכולם לשתף ולצמוח כתופעה עולמית. במאה ה -20 הפערים הטכנולוגיים בין מדינות ה- G10 לשאר העולם ארכו עשרות שנים. בגלל שיתוף מידע זה בקנה מידה עולמי, ההובלות הטכנולוגיות הללו הצטמצמו והפער נסגר. כאן הוחדרה התחושה של הזדמנויות מופחתות לייצור ולעבודות מפעל.
מכיוון שהעבודה לייצור במערב עוברת למדינות עם ציפיות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר ורמת חיים נמוכה יותר, קשה מאוד למפעלים במערב להיות מסוגלים להתחרות בכוח העבודה הזול בהרבה שיש במקומות אחרים. הסיבה האמיתית מאחורי צרכי העבודה המופחתים היא לא רק השיפורים ברובוטיקה, AI ואוטומציה, אלא קשורה יותר לגלובליזציה של כלכלת העולם שלנו. קשה לעובדים אמריקאים ואירופאים להתחרות בשוק שבו עובד בדרום מזרח אסיה יעבוד תמורת עשרה דולרים אמריקניים ביום, וישאר תחרותי. אי אפשר גם לקזז עבודה שהיא זולה כל כך עם אוטומציה ורובוטיקה, מכיוון שעלות הפיתוח והפריסה של טכנולוגיות אלה היא אוסרת ולא אינטרס כלכלי של העולם.
אוטומציה אינה חדשה
משחר המהפכה התעשייתית אנו מחדשים, מבצעים אוטומציה ומשנים את פני שוק העבודה שלנו.
© 2019 סקוט פ דייוויס