תוכן עניינים:
- הגידול הסודי של תשלומים ללא מזומן
- הבנקים עמדו בהתקפה הרגולטורית
- התשלומים לא התחילו בבידוד
- כדי לסכם את זה, אני לא יכול לשכוח להזכיר את הביטקוין
- הבנקים לשים לב
הגידול הסודי של תשלומים ללא מזומן
תשלומים, במיוחד תשלומים ללא מזומן, עקבו כמו הבנקים הקיימים אחרי הבנקים. לפני גל הפינטק הזה, הבנקים לא יכלו לתפוס את התפיסה שתשלומים ללא מזומן יתרחשו בלעדיהם.
כמובן שהתשלומים עצמם היו קיימים לפני שהבנקים הוקמו - במזומן או בחנות הערך הקודמת (למשל זהב). אך כאשר הבנקאות התחילה להשתמש בנייר להחלפת זהב, ואז בתים דיגיטליים להחלפת נייר, ההנחה הייתה שתהליך התשלום הוא חלק מהעסקים הבנקאיים.
ובכן, הזמנים השתנו.
כיום יש מערכת אקולוגית משגשגת הצומחת בצל הבנקים. לא, זה לא 'בנקאות צל', אלא במקום זאת מערכת אקולוגית חדשה לגמרי של עיבוד תשלומים ללא מזומן והיא צומחת בצל הארוך של הבנקים.
זה בדיוק כמו שכשאתה זז, הצל שלך נע איתך. אז כשאתה מתחיל ללכת ברחוב, הצל שלך ילך בעקבותיך. עכשיו, כשאתה הולך משם, הצל שלך נשאר שם. ובאופן מפחיד, נראה שהצל שלך מתחיל לנוע ללא תלות בתנועות שלך.
עד כדי כך גדל ענף התשלומים מול הבנקים.
איך זה השפיע על ענף הבנקאות? ובכן, בואו נחקור…
PIZW
הבנקים עמדו בהתקפה הרגולטורית
אם אינך מודע, ענף הבנקאות הוא אחד הענפים המפוקחים יותר.
נראה כי ענף התשלומים ירד קלות.
הסיבה לכך היא שהמוקד העיקרי של הרגולטורים הם הבנקים. בעקבות המשבר הפיננסי הגדול, הרגולטורים ערמו את התקנות בעובי מהיר, והבנקים נאלצו לשאת בנטל זה זמן רב ביותר.
חברות התשלומים, לעומת זאת, הצליחו לחמוק מבדיקה זו (בינתיים…).
בנוסף, מרכיבים מרכזיים בתקנות ברחבי העולם, התקנות נגד הלבנת הון (AML), הושלכו על הבנקים. חלק הארי של דרישות KYC (דע את הלקוח שלך), CDD (גילוי נאות ללקוח) ו- AML צריכים להתמלא על ידי הבנקים, וספקי שירותי התשלומים יכולים פשוט לנצל את הבנקים כדי לבצע את ה- KYC המתאים. אחרי הכל, משוכה רגולטורית אחת גדולה ננקה אם ספקי שירותי התשלום זכאים להסתמך על ה- CDD שנעשה על ידי הבנקים, ולכן אינם צריכים לבצע בדיקות רבות מאותן התשלומים שהם מעבדים.
הרגולטורים גם מקפידים לא לחנוק את הענף הזה עם ויסות יתר. אחרי הכל, אם תשלום חדש שפינטק היה צריך לעמוד במכלול התקנות המלא (או אפילו רק במסגרת AML חזקה), סביר להניח שאף אחת מהן לא תצא מהשטח.
לפיכך, הרגולטורים גם מודעים לכך שמכיוון שהפינטק עדיין לא מהווה סיכון מערכתי (בניגוד למגזר הבנקאי), הם לא היו רוצים להחניק את החדשנות מוקדם מדי, אלא רק להיכנס כאשר הסיכונים גדלים מדי.
התשלומים לא התחילו בבידוד
סיבה נוספת לכך שמערכת האקולוגית לתשלומים יכולה לשגשג בצל הבנקים היא מכיוון שיש בדרך כלל עסק אחר שתומך בכך.
לדוגמה, Alipay ו- Wechat משלמים לא סתם נולדו בגלל שמישהו רצה לבצע תשלומים. הם נולדו כדי להשלים עסקים אחרים שמצליחים מאוד, כלומר חנות המסחר האלקטרוני של עליבאבא ואפליקציית העל של Wechat.
מהקשר סינגפורי, GrabPay לא רק התחיל לנסות לבצע תשלומים. היא נולדה כדי לתמוך בעסק GrabCar הקיים, ורק משם הם גידלו את GrabPay.
אבל כמובן, יש חברות כמו PayPal ו- Stripe. אבל רק זכרו ש- PayPal הופרעה מאיביי, ו- Stripe תומך בחברות טק גדולות רבות (למשל Uber) שאין תשלומים מוטמעים במודל שלהן.
לכן, חברות כאלה גדלות גם משום שהן מספקות את התמיכה לשחקני טכנולוגיה אחרים במערכת האקולוגית, ולא שהם מתכוונים להיות סתם 'חברת תשלומים' יש מאין.
ובכן, איזה תפקיד ממלא הבנק בכל אלה?
זהו למעשה מפתח מרכזי - הוא מקור הכספים, כלומר ההפקדות. המערכת האקולוגית הצליחה לצמוח בצל הבנקים מכיוון שהבנקים סיפקו את תשתית הפיקדון ועסקו בתקנות הפיקדון (שזה בעצם רישיון בנקאי).
כיום, כמה חברות BigTech התחזקו כל כך חזק עד שאינן זקוקות לבנק שיחזיק את הפיקדונות יותר (תחשוב עליבאבא / אנט פיננסי), אך זה היה לאחר שנים של שגשוג בצל הבנקים.
עקב צמיחה זו, הצל הרחב שמטיל הבנקים כבר לא מספיק בכדי להכיל אותם. הרגולטורים החלו לשים לב, כאשר מעשה בולט הועבר על ידי ה- MAS (חוק שירותי תשלומים).
כדי לסכם את זה, אני לא יכול לשכוח להזכיר את הביטקוין
רק זכור את הנוסח המקורי של הנייר הלבן. זכרו שהכוונה המקורית מאחורי הביטקוין הייתה מערכת תשלום עמית לעמית!
כל העניין של הביטקוין היה לגדל מערכת אקולוגית נפרדת שבה אנשים לא היו צריכים לסמוך על בנקים שיעבדו תשלומים.
כמובן שביטקוין, את'ריום וכל מערכת ההמטבעות והבלוקצ'יין גדלו הרבה מעבר לנייר הלבן המקורי שכתב סתישי.
עכשיו, לא רק שחברות פרטיות קופצות עם המאזניים, הבנקים המרכזיים לוקחים חלק גם במטבעות הדיגיטליים של הבנק המרכזי (שעדיין יש לי את ההסתייגויות ממנה כפי ששותפו במאמר הקודם שלי).
אך שוב, המנגנונים הללו עומדים בעקרונות היסוד של הביטקוין - ליצור מערכת אקולוגית בה תוכלו לבצע תשלומים מבלי שתצטרכו לעבור דרך הבנקים.
עם הביטקוין הוא צמח מהצל של הבנקים מכיוון שהוא באמת מאפשר לאנשים לעקוף את כל מערכת הבנקאות והפיאט לחלוטין, ולהסתמך אך ורק על כוח המחשוב ועל אמון באלגוריתם.
זו הסיבה שיש אנשים שמבקרים כי אין לה ערך מהותי, אבל בכנות, אף פיאט אינו בעל ערך מהותי מלבד אמונה בממשלה (מכיוון שכבר אין תקן הזהב). כמובן שהממשלה עצמה מעניקה לגיטימציה למטבע, אך לא כל הממשלות שוות, וזאת אחת הסיבות לכך שקריפטוגרפיה מקובלת ביתר קלות באזורים עם נוכחות ממשלתית חלשה או ללא.
כמובן, הרגולטורים מנסים להכניס את הקריפטו לקפל על ידי החלת תקנות על 'נקודות הכניסה' (למשל מרכזיות) וה- ICO, אך אלא אם כן הם יצליחו לסגור את האינטרנט, כריית הביטקוין עדיין יכולה להימשך (אם היו אין כורי ASIC, ביטקוין הוא באמת כוח בלתי ניתן לעצירה).
הבנקים לשים לב
כעת, כשהבנקים מביטים מעבר לכתפיהם, הם רואים את המערכת האקולוגית המשגשגת צומחת בצלם. הבנקים שמו לב. אם זה מאוחר מדי, רק הזמן יגיד.
זו מחשבה מפחידה עבור הבנקים שכעת כשהם מתחילים לזוז, 'צל התשלומים' שהם מטילים כבר לא זז איתם. לפעמים, הצל אפילו מתקדם לפניהם.
זו תקופה מרגשת אך מפחידה - יש כל כך הרבה דברים ללמוד ולחקור.
וכמובן, הבנקים צריכים כעת להתבונן בגבם - לא רק מבנקים אחרים, אלא מהצל שלהם.
© 2019 ראסל