תוכן עניינים:
- איך התחלתי להגיש סיפורים לפרסום
- סטטיסטיקות הקבלה היו אדירות יותר ממה שציפיתי
- אל תנחה את האישי כשמנסים לצאת לאור
- שמרתי על קשר
- סבלנות שולם
- היו ידידותיים ועשו את עצמכם שימושיים
- הצעת עזרה
- שוב, שמור על קשר
- קבלה של סיפור אינה אובייקטיבית לחלוטין
קבל עצות לשיפור הסיכויים שלך להתפרסם על ידי שימוש בטכניקות בין אישיות.
קנווה
איך התחלתי להגיש סיפורים לפרסום
כשהתחלתי להגיש סיפורים לפרסום לראשונה, חשבתי שלא אשקול אף אחד מהמגזינים הפופולריים והתחרותיים יותר. יצאתי למצוא אפשרויות שחשבתי שאולי יהיה לי סיכוי להתקבל אליהן.
ראשית, קראתי המון סיפורים בכתבי עת, באתרים ורבים שפורסמו בעצמם. החלטתי על הערכה גסה ביותר לאן נפלתי מבחינת חוזק הסיפורים שלי. הבנתי שזה לא לגמרי בלתי אפשרי שהייתי בנקודת האמצע עם כמחצית מהסיפורים שהוגשו לכתבי עת שקיבלו הגשות של סופרים חדשים טובים ממה שכתבתי וחלשים ב 50 אחוז מסיפורי.
לאחר מכן בדקתי נתונים סטטיסטיים לקבלה כדי למצוא כתבי עת שקיבלו 50 אחוז מהסיפורים שהוגשו. חשבתי ששיעור הדחייה של 50 אחוז היה די גבוה ויהיה לי זריקה הגונה לקבלה בכל אותם כתבי העת. במבט לאחור עד כמה הייתי תמים מצחיק אותי.
סטטיסטיקות הקבלה היו אדירות יותר ממה שציפיתי
הנתונים הסטטיסטיים היו הרבה יותר אדירים ממה שציפיתי. לא יוצא דופן, מצאתי שמספרים כמו מספר ההגשות בשנה הם 3000 עם שיעורי קבלה של 0.01 אחוזים. במילים אחרות, מתוך 3000 הגשות בשנה התקבלו 30 עצומים? עד מהרה גיליתי שהגישות לכתבי עת שנחשבו לבחירות טובות עבור כותבים שלא פורסמו ומתעוררים להגיש היו בין 5 אחוזים לעשרה אחוזי קבלה, כאשר אחד מקבל בפועל 25 אחוז מההגשות שקיבלו בשנה. ליבי שקע.
לא התכוונתי לוותר על החלום שלי להיות סופר, ולכן נעשיתי נחושה להבין דרך אחרת לקבוע כתבי עת שבהם אוכל להגיש את עבודתי ולמעשה להישקל ואפילו להיות לי סיכוי לקבל. מתוך מחשבה שלפרסומים חדשים עשויים להיות מספר נמוך יותר של הגשות מכיוון שאולי כותבים רבים עדיין לא שמעו עליהם, חיפשתי כתבי עת שפרסמו את המהדורה הראשונה שלהם. אני עדיין חושב שזה היה רעיון טוב, ובסופו של דבר זה הוביל לא רק לפרסום הראשון שלי, אלא לפרסום הראשון שלי בתשלום. אבל פירוש הדבר היה לקחת קצת תיקון אחר.
הוצאה לאור אינה מאמץ קל.
אל תנחה את האישי כשמנסים לצאת לאור
נתקלתי בכתב עת בשם Weirdbook Magazine. בשיחה נאמר כי המגזין חוזר לאחר הפסקה של 17 שנה וזו תהיה המהדורה הראשונה מאז 1997. חשבתי שיש סיכוי טוב שלא הרבה סופרים יתקלו בהודעה ולכן יהיה לי טוב מהממוצע. כמו שזה עתה סיימתי שיעור בכתיבת סיפורת מוזרה הייתי בחשיבה לכתוב בז'אנר הזה ויצרתי סיפור קצר שאהבתי לא מעט בשבוע הבא. שלחתי את זה וכשהתרשמתי מההיסטוריה של המגזין ניסיתי לחשוב איך אוכל לשפר את סיכויי להתקבל.
העורך היה נגיש ביותר ולעתים קרובות עדכן מידע ומעמד המהדורה בפייסבוק ובבלוג המגזין. החלטתי שאם אוכל להפוך ליותר מסתם קו דרך באחד הסיפורים שהוגשו, אולי זה יכול לעזור. לפחות זה לא יכול להזיק.
שמרתי על קשר
עזרתי בפרסום, מצאתי דרכים לסייע בשיווק מקוון ופשוט שמרתי על קשר, בתגובה חיובית לחדשות על המהדורה והמגזין. כשהוא עדכן את הבלוג כדי ליידע את הקוראים שעד סגירת ההגשות היו לו למעלה מ -500 סיפורים, הבנתי את הרושם הראשוני שלי כי מכיוון שמדובר במגזין שלא פורסם בשנת 17 שנה, יש פחות הגשות שנמצאו בדרך ואני לא הייתה זריקה לקבלה. המשכתי לעשות ככל יכולתי כדי לעזור בכל זאת ושמרתי על קשר.
כשהתגובה הגיעה לסיפור שלי, העורך אמר שאמנם היא לא התקבלה למהדורה החדשה הראשונה, אך היא התקרבה ורשימה קצרה. לאחר מכן הוא שאל אם אתן לו להחזיק אותה כאילו המהדורה מצליחה מספיק כדי להרשות לעצמה מהדורה אחרת, והוא רוצה שהיא תיחשב עבור אותה מהדורה. כמובן שאמרתי כן, למרות המשמעות של המתנה של כמה חודשים נוספים כדי ללמוד אם המהדורה היא go או לא ואם כן, האם הסיפור שלי יהפוך אותה למהדורה זו. זה גם נתן לי יותר זמן לקיים אינטראקציה עם העורך.
סבלנות שולם
כפי שהתברר, המגזין המשיך למהדורה אחרת (והמשיך להתפרסם בשנים מאז). למרות הגשות רבות באותה מידה, נודע לי שהסיפור שלי מתקבל והיה לי הפרסום הראשון בתשלום. אני לא יכול לומר בוודאות אם, או עד כמה האינטראקציה והנכונות שלי לעזור למגזין להוריד את המהדורה החדשה הראשונה שלו, השפיעו על ההחלטה לקבל את הסיפור שלי. עם זאת, אני לא מאמין שלייצר לעצמי יותר מסתם שם על הנייר שום השפעה בהתחשב במספר הסיפורים שהוגשו ונבחרו בסופו של דבר.
ישנן דרכים רבות בהן אתה יכול לעשות את עצמך שימושי כשאתה מנסה לפרוץ לכתיבה.
היו ידידותיים ועשו את עצמכם שימושיים
כשאתה מנסה לפרוץ לכתיבה ולהוציא את עבודותיך לאור, בשורה התחתונה ישנם גורמים רבים פרט לסתם כישרון מוחלט המשפיעים על קבלת הסיפור שלך. אם אתה נתקל במגזין חדש או במגזין שלא פרסם זמן מה אך עושה קאמבק, פנה לעורך. אמור להם שאתה מתרשם מהכתב העת וששלחת סיפור אך האם מקובל על כך שתרצה להסתבך עם הפרסום.
הצעת עזרה
הקפידו להכיר את כתב העת אם הוא פורסם לפני כן או אם לא היה מודע למה מתכוון העורך לפרסום החדש. שאל אם יש משהו שתוכל לעזור לו. לעתים קרובות העורך יחזור ויאמר שהם לא יכולים לחשוב על שום דבר ספציפי, אבל אז ישאל אם יש לך רעיונות. מצא משהו להציע במידת האפשר:
- אתה יכול לפרסם את זה בצורה כלשהי?
- האם הם זקוקים לביקורות ואם כן האם אתה מכיר מישהו שיהיה לך שם לזהות שאתה יכול לשאול?
- אם הם מממנים המון את המיזם, האם אתה יכול לפרסם זאת באופן שמקבל אפילו תומך אחד או שניים?
שוב, שמור על קשר
גם אם הסיפור שלך לא יתקבל באותה תקופה, שמור על קשר עם העורך והמשיך לשאול על דרכים להועיל לך. זה יגביר את הסיכוי שהסיפור שלך יקבל יותר תשומת לב וביקורת טובה יותר (כל הדברים שווים) בפעם הבאה.
קבלה של סיפור אינה אובייקטיבית לחלוטין
כעורך, אני יכול לומר לך שלעתים קרובות יש הרבה יותר סיפורים טובים ממה שאנחנו יכולים לקבל. גורמים כמו מידת התאמת הסיפור לנושא השיחה והאם היו יותר מדי סיפורים על היבט מסוים של השפעת הנושא המקובלים. אך למרות זאת, תמיד יש הרבה יותר סיפורים נהדרים ממה שניתן לקבל, ורבים מגיעים בסופו של דבר לאותו דירוג.
כשמדובר בזה, מה שמשפיע על איזה מהסיפורים הללו מתקבל, לא תמיד משהו אובייקטיבי לחלוטין. בין אם שמענו על הכותב, האם והיכן הם פורסמו וכן, אפילו המידה בה הכניסה הכותבת לדף הפייסבוק שלנו או שהייתה בקשר עם אחד העורכים יכולה לספק מספיק רצון טוב כדי לתת טיפ סיפור מעט מעל קו הסיום.
© 2017 נטלי פרנק